Victims & Images

קורבנות ודימויים

Choreography: Roni Chadash

Performers: Carmel Ben Asher & Roni Chadash

Music: Noa Ayali

Dramaturgy: Yael Biegon-Citron

Artistic Advisor: Maya Brinner

Rehearsal Manager: Dana Shoval
 

Premiered in Curtain Up Festival 2018. Performed also in OFF Europe Festival, Leipzig, Germany (May '19); and in Festival Antigone, Waterloo, Belgium (June '19).

In today’s stage medium, both the performer and the choreographer are required to sacrifice a certain part of the belonging of the body to itself; Whether it is for the audience, for the choreographer or for the ‘shape’ / ‘image’ that the body serves.

We wonder about this “service” of the body and the desire to continue to be bound by it.

However, today, when the patterns of cliche femininity images are implanted in our bodies without our will -  is there any way to slip away? Being a body without an image? And what are the implications of the opposite situation - an image without a body

כוראוגרפיה: רוני חדש

מבצעות: כרמל בן אשר ורוני חדש

מוסיקה מקורית : נעה איילי

ניהול חזרות: דנה שובל

דרמטורגיה: יעל ביאגון ציטרון

יעוץ אומנותי: מאיה ברינר

 העבודה עלתה בבכורה בפסטיבל הרמת מסך 2018.

 

במדיום הבימתי כיום, הן הפרפורמר והן היוצר, נדרשים להקריב חלק מסוים בשייכותו של הגוף לעצמו; בין אם עבור הקהל, עבור הכוריאוגרף או עבור ’הצורה‘ / ’הדימוי‘ אותו הגוף משרת.

אני תוהה על ‘שירות‘ הגוף הזה ורצוני להמשיך להיות כבולה בו.

אך האם ישנה דרך לחמוק ולהיות גוף בלי דימוי, בימים בהם תבניות הדימויים הקלישאתיות של נשיות נטבעות בנו ללא רצוננו? ומהן ההשלכות של המצב ההפוך, דימוי בלי גוף?